פתח דבר
1. התובעת הגישה לנתבע תביעה לשיקום מקצועי בעקבות פגיעה בעבודה מיום 18.7.07. הנתבע דחה את התביעה במכתבו מיום 29.3.12 מן הטעם שלא התמלא בתובעת התנאי הקבוע בתקנה 3 לתקנות הביטוח הלאומי (שיקום מקצועי) תשט"ז-1956 (להלן -
תקנות השיקום המקצועי), של היותה בלתי מסוגלת לעבודתה הקודמת או לעבודה מתאימה אחרת. כנגד החלטה זו הוגשה התביעה דנן.
עובדות המקרה שאינן שנויות במחלוקת והשתלשלות העניינים בהליך
2. התובעת ילידת 1952. בין השנים 2000 עד 2008 עבדה בסיעוד קשישים.
3. התובעת נפגעה בתאונת עבודה ביום 18.7.07 ופוטרה מעבודתה כמטפלת בקשישים בחברת דנאל על רקע מצבה הרפואי, זאת בהתאם להמלצת הרופאה התעסוקתית, דר' נדז'דה פרסין, מיום 28.7.08.
4. ועדה רפואית לעררים מיום 7.1.10 קבעה לתובעת נכות צמיתה בשיעור 19% אחרי הפעלת תקנה 15 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) התשט"ז-1956 במלואה.
5. ביום 24.1.11 הגישה התובעת תביעה לשיקום מקצועי ותביעתה נדחתה על ידי הנתבע בנימוק, כי התובעת מסוגלת לשוב לעבודתה הקודמת כמטפלת בקשישים ו/או לכל עבודה מתאימה אחרת. התובעת הגישה לבית דין זה תביעה כנגד החלטת הנתבע (בל (חי') 54323-03-11, בפני כב' השופטת ורבנר) ובפסק הדין מיום 14.12.11 ניתן תוקף להסכמת הצדדים כדלקמן:
"1.
ניתן
בזאת
תוקף
של
פסק
-
דין
להסכמת
הנתבע, ועניינה
של
התובעת יוחזר לפקידת
השיקום
על
מנת
לשקול
מתן
שיקום
מקצועי
לתובעת, וזאת בהתחשב במכתב
הרופאה
התעסוקתית, ד"ר
נזדזה
פרסי
מ-28.7.08, בפרוטוקול
הועדה הרפואית
לעררים
מ- 7.1.10, בדרישות
חברות
כ"א באשר לטיפול
בקשישים, וכן בכך
שהתובעת
לא
עסקה
בתחומים
אחרים ב-20 השנה
האחרונות
לפחות, ואף
מעבר
לכך, ואינה
יודעת
לתפעל
מחשב.
2. תשומת לב
פקיד
/
ה
השיקום
מופנית
לכך, שאין
להסתפק
באמירה סתמית של חברות
כח
אדם, שלא
נדרשת
אצלם
הרמה
של
משקלים כבדים, אלא עליהם לפנות
לחברות
כח
אדם, לברר
מה
במדויק
נדרש ממטפלת
סיעודית, והאם
חברת כח
אדם
מוכנה
לקבל
לעבודה
עובדת
עם אחוזי
הנכות
ועם
אותה קביעה
של הועדה
הרפואית
לעררים, כמו התובעת."
6. בעקבות פסק הדין, שב הנתבע ובדק את זכאות התובעת לשיקום מקצועי, תוך התייעצות עם ועדת השיקום מיום 11.3.12 והתייחסות למסמכים אליהם הופנה בפסק הדין. במכתבו מיום 29.3.12 הודיע הנתבע לתובעת, כי אף לאחר הבדיקה הנוספת תביעתה נדחית, שכן לדעת רופא הנתבע לתובעת נותרה מגבלה קלה בלבד בעמוד השדרה המותני בעקבות הפגיעה בעבודה - מגבלה שאינה מונעת ממנה לשוב לעבודתה הקודמת כמטפלת בקשישים למעט הרמת משאות מעל 20 ק"ג. עוד צוין במכתב, כי לדעת רופא הנתבע, בתקופה בה נרשמה המלצת הרופאה התעסוקתית מצבה של התובעת היה חמור ממצבה היום, כאשר במועד מאוחר יותר הועדה הרפואית לעררים בבדיקתה מיום 5.11.09 מצאה ליקוי מינורי בגבה של התובעת. בנוסף, התייחס הנתבע במכתבו ל"ניתוח עיסוק של מטפלת בקשישים
שאינם סיעודיים" (ההדגשה הוספה, מ.נ.ד, להלן -
ניתוח העיסוק), אשר גובש לטענת הנתבע לאחר שיחות עם אנשי מקצוע בחברות סיעוד שונות, והמתאר את השירותים הנדרשים ממטפלת בקשישים לא סיעודיים כ"מתן טיפול אישי והשגחה וכן עזרה בניהול משק בית" - פעולות שלדעת הנתבע, מגבלותיה התפקודיות של התובעת אינן מונעות עיסוק בהן. כנגד החלטה זו הוגשה כאמור התביעה דנן.
7. לאחר שמיעת טענות התובעת ובעלה בדיון מיום 5.7.12 בדבר המגבלות התפקודיות המונעות מהתובעת לעסוק כמטפלת בקשישים, בהתאם לדרישות התפקיד העולות ממסמכים של חברות סיעוד שונות, שהוצגו בפנינו על ידי התובעת, ובטרם העברת התיק להוכחות, נדרש הנתבע להבהיר זאת:
"א. הכיצד
החלטת
פקיד
השיקום
עומדת
בקנה
אחד
עם
החלטת
הועדה הרפואית לעררים
מיום 7/1/10 על
הפעלת
תקנה 15 במלואה.
ב. הכיצד
החלטת
פקיד
השיקום
עומדת
בקנה
אחד
עם
פסק
הדין
מיום 14/12/11 בו
נקבע
שעל
פקיד
התביעות
לא
רק
לפנות
לחברות
כח
אדם
על מנת
לברר
במדויק מה
נדרש
ממטפלת
סיעודית, אלא
גם
לבדוק
האם חברת כח
אדם
כאמור
מוכנה לקבל
לעבודה
עובדת
עם
אחוזי
הנכות
ועם הקביעה של
הועדה
הרפואית
בהתאם למקרה
של
התובעת".
8. בהודעתו מיום 28.8.12 הודיע הנתבע על עמידתו על דחיית התביעה, תוך שהפנה לתעודת עובד ציבור של פקיד השיקום, מר יאיר כהן (להלן -
פקיד השיקום) המתייחסת לסוגיות שהצריכו הבהרה. בתעודת עובד הציבור שב פקיד השיקום והפנה לניתוח העיסוק ולחוות דעת רופא הנתבע, כאשר הוסיף כי בשונה מתקנה 15 הבודקת מסוגלות חזרת הנפגע לעבודתו הקודמת - תקנות השיקום המקצועי בודקות מסוגלות חזרת הנפגע לעבודתו הקודמת או "לעבודה מתאימה אחרת שידע לעשותה" - ובענייננו אמנם הועדה הרפואית לעררים הכירה בקושי של התובעת לשוב לעבודתה כמטפלת בקשישים סיעודיים, אולם בהיות התובעת "עובדת בלתי מקצועית", אין מניעה כי תעסוק כמטפלת בקשישים שאינם סיעודיים או "לחלופין בעבודות ייצור פשוטות ההולמות את מגבלותיה התפקודיות."
באשר לסוגיה הנוספת בדבר נכונות חברות כוח אדם לקבל לעבודה עובדת עם אחוזי הנכות של התובעת והקביעה של הועדה בדבר מגבלותיה התפקודיות - ציין פקיד השיקום כי "
ברור לכל בר דעת כי פנייה מסוג זה תיענה בשלילה ע"י חברות כוח אדם וכנראה שגם ע"י כל מעסיק שהוא שהעובד מציג בפניו את "גיליון" ליקויו הבריאותיים."
9. בדיון מיום 31.12.12 נשמעה בפנינו עדות התובעת, אשר העידה בחקירה ראשית ונגדית, ואילו מטעם הנתבע נשמעה עדותו של פקיד השיקום אודות תעודת עובד הציבור שהוגשה מטעמו. בתום הדיון ניתנה ההחלטה הבאה:
"1. במהלך הדיון היום העלתה התובעת טענה ולפיה אין לה יכולת להשתלב בסוגי העבודה שמנה הנתבע, וזאת מחמת שהמגבלה התפקודית שלה כוללת גם חוסר יכולת לשהות בתנוחה קבועה במשך יום עבודה.
2. מגבלה תפקודית זו לא נבחנה על ידי הנתבע שכן לא נקבעה קודם לכן על ידי רופא ואולם קיימת אפשרות שהיא לא נבחנה מלכתחילה נוכח בחינת התובעת אל מול תפקידה הקודם כמטפלת בקשישים.
3. לאור זאת, אנו סבורים כי ראוי שהנתבע ישקול באמצעות גורמיו המוסמכים את טענת התובעת ולפיה מגבלתה התפקודית אינה מאפשרת עבודה בתנוחה קבועה במשך יום עבודה ויודיע מה תוצאות בדיקתו וכיצד יש לכך השלכה אם בכלל על ההחלטה באשר לשיקומה המקצועי".